Y Our E mail
Y Our ICQ Is # 79381635

ישועה וגאולה אמיתית לכל ישראל

A Message From The Messianic Jewish רבי יעקב פרבר

ראש השנה הוא חג ה' שמסמל ומזכיר לנו את האושר העילאי (לקיחת הקדושים על ידי ישוע). לאחר אירוע זה מגיע משפט הארץ, הידוע גם בשם "צרת יעקב" או "תקופת סבל". לכן, אם אתה קורא כעת מכתב זה, או שפספסת את האושר העילאי, ולכן אני ממליץ לך לעשות תיקון עם ה' ולקבל את ישוע בתור המשיח שלך. האפשרות השניה היא שה' התמהמה גם השנה הזו, ובכך נתן למאמינים זמן נוסף לבשר לחבריהם ולמשפחתם, ולאלה שאינם מאמינים נתן את האפשרות לבוא לאמונה ללא צורך ב"צרה".

על כן, אם ה' התמהמה, מה המשמעות עבורנו? זה אומר שכקהילה עלינו להמשיך בעבודת השם. הנהגת הקהילה מסורה להגשמת ההסמכה הגדולה כפי שצוותה על ידי ישוע המשיח.

מתתיהו (מתי) כ"ח 19-20: "עַל כֵּן לְכוּ וַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַגּוֹיִים לְתַלְמִידִים, הַטְבִּילוּ אוֹתָם לְשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקּׁדֶש וְלַמְּדוּ אוֹתָם לִשְׁמׁר אֶת כָּל מַה שֶּׁצִּוִיתִי אֶתְכֶם. הִנֵּה אִתְּכֶם אֲנִי כָּל הַיָּמִים עַד קֵץ הָעוֹלָם."

אם נקרא בזהירות פסוקים אלה נוכל לראות שישוע לא הורה לתלמידיו ללכת בכל העולם ולהמיר אנשים לנצרות, אלא הוא הנחה אותם ללכת ולעשות חסידים, ללמד אותם לשמור את כל מה שהוא ציווה.

חסיד הינו תלמיד או אדם התומך בדוקטרינות של מורו. לכן, על מנת להיות חסיד של ישוע יש עליך לשקף את מסורותיו ואמונותיו. עליך ללמוד את השיעורים שלימד, לחיות בדרך בה הוא חי וללכת לפי התיאולוגיה שבה הוא הלך בהקשר בו הוא הלך. ברורה לך הנקודה?

מהתבטאויותיו של ישוע בבשורות, אנו יכולים לראות את הגישה של הוראתו כלפי המסורת היהודית המקראית. הכתובים מראים לנו שבלב שלם הוא אימץ את היהדות התנכית. אני יודע שכמה מאמינים לא יהודים בכנסיה היו רוצים לצמצם את תפקיד התורה, התלמוד והמסורת היהודית בחייהם ובחיי מאמינים אחרים. אולם האמת בנושא זה היא שהיהדות התנכית, שהינה מערכת יחסים אישית עם השם דרך האמונה בישוע, מצריכה נאמנות לתורה. התורה והאמונה בישוע בתור המשיח אינן רק תואמות באופן הדדי, הן בלתי נפרדות אחת מהשניה.

הבשורות מראות לנו בבירור שכשישוע נכנס לעיר הוא היה נוכח בבית הכנסת המקומי והשתתף בקריאת התורה וההפטרה ובשירת המזמורים. לוקס מספר לנו בפרק ד' שבאחת השבתות קרא ישוע את ההפטרה בבית הכנסת (ראה הפטרה לפרשת "ניצבים" – ישעיהו ס"א).

לוקס ד' 16: "הוּא בָּא אֶל הָעִיר נָצְרַת, הָעִיר אֲשֶׁר גֻּדַּל בָּה, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הָלַךְ כְּמִנְהָגוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקָם לִקְרֹא. כַּאֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ אֶת מְגִלַּת סֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, פָּתַח אֶת הַמְּגִלָּה וּמָצָא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁכָּתוּב בּו:"

בית הכנסת, התפילה וכמובן סדר קריאת התורה וההפטרה הם כולם מנהגים בהם לקח חלק ישוע ואף לימד את תלמידיו לעשות כמוהו. למעשה, מתוך כבוד לפרושים אמר ישוע:

מתתיהו (מתי) כ"ג 2-3: "אָמַר לָהֶם: "הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים יוֹשְׁבִים עַל כִּסֵּא מֹשֶׁה. לָכֵן כָּל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לָכֶם עֲשׂוּ וְשִׁמְרוּ, אַךְ כְּמַעֲשֵׂיהֶם אַל תַּעֲשׂוּ, כִּי אוֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עוֹשִׂים."

כמובן שישוע ייסר את הפרושים, אולם לא על מה שלימדו. הוא ייסר אותם על מה שהם עשו, משום שלא קיימו את מה שהם הטיפו עליו. הם הטיפו את תורת משה אולם קיימו מערכת מנהגים מעשה אדם (התורה שבעל פה); הם היו צבועים ולא היתה לו שום בעיה להגיד להם את זה. אתה זוכר את הציטוט הבא בו ישוע אומר?:

יוחנן ח' 46: "מִי מִכֶּם עַל עָווֹן יוֹכִיחֵנִי? וְאִם דּוֹבֵר אֱמֶת אֲנִי, לָמָּה אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי?"

ישוע יכול היה לשאול שאלה זו את הקהל משום שהם לא יכלו להרשיע אותו על חטא. הוא לעולם לא חילל את התורה ובכל מקום בו סתרה התורה שבעל פה את התורה הוא מיד הפנה חזרה את מאשימיו למילת השם. הם לעולם לא הצליחו להוכיח אף אחת מהאשמותיהם.