CONGREGATION MELECH YISRAEL OF TORONTO
|
|
D'var Torah / דבר תורה |
|
CONGREGATION MELECH YISRAEL OF TORONTO
|
||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לקרוא את פרשת משפטים זה כמו לקרוא פרק מספר חוקים. ללא ספק ניתן לכונן בתי משפט בהם השופטים ישתמשו רק בכתוב בפרשה זו, וזה בדיוק מה שהקב"ה רצה מעמו. הוא רצה ליצור אומה שתהיה מודל לחיקוי ואשר תשמש כעדות לכל שאר עמי העולם על הא-ל האחד האמיתי. דברים ד': 7-8 – ז כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו. ח וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם. יש אולם חוק הכתוב בפרשת משפטים אשר גרם למחלוקות רבות במהלך השנים עקב מצווה הנראית כסותרת אותה אשר נתן ישוע בברית החדשה. הפסקה עליה אני מדבר מפרשה זו היא: שמות כ"א: 23-25 – כג וְאִם-אָסוֹן, יִהְיֶה -- וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ, תַּחַת נָפֶשׁ. כד עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל. כה כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה, תַּחַת חַבּוּרָה. מצווה זו מופיעה עוד פעמיים בתורה (ויקרא כ"ד: 20, דברים י"ט: 21). עובדה זו בלבד צריכה לתת לנו אינדיקציה על חשיבות המצווה בעיני השם. אף על פי כן פרשנים ומלומדים רבים מתקשים להשלים עם מצווה זו לאור מה שאומר ישוע: הבשורה על פי מתתיהו ה': 38-39 –38 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן׃ 39 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּתְקוֹמֲמוּ לָרָשָׁע וְהַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת׃ אני חושב שעל מנת להבין היטב האם ישוע סותר או משנה את מה שכתוב בתורה אנחנו צריכים להבין את הקונטקסט של כל אחת מפסקאות אלו. התורה היא שילוב של הדרכות ומצוות אשר ניתנו לנו מאת השם. חלק מההדרכות ניתנו לנו בצורת סיפורים, כמו תיבת נח או סיפורו של יוסף ואחיו. סיפורים אלה ואחרים נועדו ללמד אותנו עקרונות תנכיים חשובים. סוג נוסף של הוראות מופיע בתורה בצורה ישירה יותר, דומה למה שאנו פוגשים פה בפרשת משפטים. למרות זאת, גם ההוראות וגם המצוות הניתנות לנו משרתות את אותה המטרה – להאשים את החוטא על ידי זה שהן משקפות את חטאיו, את חוסר יכולתו לחיות לפי מה שהתורה מלמדת (בדרך זו התורה משמשת כמו מנהל בית ספר), וכך היא מכוונת את החוטא אל מושיעו. לאחר מכן, כאשר האדם נושע, התורה משנה את יעודה וכעת היא מלמדת את האדם החדש כיצד לחיות חיים מלאים כמאמין במשיח. זה מה ששאול אומר לנו באגרת אל הגלטיים: האגרת אל הגלטיים ג': 24-27 – 24 וּבְכֵן הַתּוֹרָה הָיְתָה אֹמֶנֶת אוֹתָנוּ לַמָּשִׁיחַ לְמַעַן נִצְדַּק בָּאֱמוּנָה׃ 25 אֲבָל עַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּאָה הָאֱמוּנָה אֵינֶנּוּ עוֹד תַּחַת יַד הָאֹמֵן׃ 26 כִּי־אַתֶּם כֻּלְּכֶם בְּנֵי אֱלֹהִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ 27 כִּי כֻלְּכֶם אֲשֶׁר לַמָּשִׁיחַ נִטְבַּלְתֶּם לְבַשְׁתֶּם אֶת־הַמָּשִׁיחַ׃ אם כן לפי הקונטקסט של הפסקה מפרשת השבוע, שמות כ"א: 23, מדובר במצווה ולכן היא נוקשה מבחינה משפטית. במילים אחרות – חטא והעונש הכרוך בו. בדיוק כפי שעל רצח העונש הוא מוות, העונש במקרה זה הוא שאם הוצאת למישהו עין, תוצא גם עינך, כמובן רק אחרי חקירה קפדנית ומעמיקה ומשפט הוגן. דברים י"ט: 15 – טו לֹא-יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל-עָוֹן וּלְכָל-חַטָּאת, בְּכָל-חֵטְא, אֲשֶׁר יֶחֱטָא: עַל-פִּי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ עַל-פִּי שְׁלֹשָׁה-עֵדִים -- יָקוּם דָּבָר. כן, אני מבין באופן מילולי את החטא ועונשו כפי שניתנו על ידי הקב"ה. קיימת פרשנות יותר ליברלית ונחמדה של פסקה זו אשר אומרת שכאשר השם אומר עין תחת עין ושן תחת שן הוא מתכוון לכך שהעונש על עבירה מסוימת צריך להתאים לאותה עבירה. כלומר אין להרוג אדם על כך שהוציא את עינו של אדם אחר ואם אדם גרם לאיבוד ידו של אדם אחר העונש צריך להיות צודק. כיום בתי המשפט וחברות הביטוח נתנו ערך כספי לחלקי גוף, ולפיכך אם אתה מואשם בגרימת חבלה לעינו של מישהו העונש הוא X שקלים ולעומת זאת אם אתה אחראי לאיבוד יד של מישהו עליך לשלם Y שקלים. אם כך כיצד ניתן ליישב כל זאת עם מה שישוע אומר לנו בבשורה על פי מתתיהו ה': 38 אשר ציטטתי למעלה? ובכן אם אנחנו מאמינים שישוע הוא אלוהים בבשר ושהוא התורה החיה ("בראשית היה הדבר... והדבר נהיה בשר...") ואנחנו מאמינים שאלוהים הוא אותו אחד אתמול, היום ולעד, לכן עלינו גם להאמין שאלוהים אינו סותר את עצמו! אם נביט בהקשר של הדברים ובמילים בהן משתמש ישוע בשיעוריו אנו יכולים לראות בקלות ש"שמעתם", מתייחס לדרך בה אנשים היו מקיימים את אותו עקרון התורה בימיו של ישוע בניגוד למה שכתוב בתורה. אף על פי כן עלינו גם לקחת בחשבון את המשך דבריו של ישוע בשיעור זה: הבשורה על פי מתתיהו ה': 39-41 – ׃ 39 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּתְקוֹמֲמוּ לָרָשָׁע וְהַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת׃ 40 וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָרִיב עִמְּךָ וְלָקַחַת אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ תֵּן־לוֹ גַּם אֶת־הַמְּעִיל׃ 41 וְהָאֹנֵס אוֹתְךָ לָלֶכֶת עִמּוֹ דֶּרֶךְ מִיל לֵךְ אִתּוֹ שְׁנָיִם׃ עם ההכרה מיהו ישוע והבנת דבריו בהקשרם הנכון, אנו יכולים לראות שהוא אינו סותר את הכתוב בשמות כ"א: 23. ישוע מלמד על נושא אחר לגמרי, לא נושא משפטי, ככתוב בספר שמות, אלא על נקמה. אסור לנו אף פעם לנקום, אומר לנו ישוע. ברוך השם רבי יעקב פרבר |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Site Design Copyright © 1999- Congregation
Melech Yisrael All rights
Reserved |
